פסק-דין בתיק ה"פ 14855-02-11

1.         בפני עתירה בהמרצת פתיחה לפי סעיף 8 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה - 1995 ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב והוראה להפקיד את דרכונו למשך 12 חודשים או עד לפירעון חובותיו כלפי המבקשת.

            המשיב אינו חולק על כך שלא שילם קנסות בתיקים פליליים אולם אין מחלוקת כי למועד הגשת הסיכומים הופחת החוב לסך של 38,060 ש"ח נכון ליום 13.3.12 בגין 3 תיקים פליליים ( ריכוז חובות עדכני צורף לסיכומי ב"כ המבקשת).

            מדובר בקנסות מהשנים 2001, 2003, 2005, בהתייחס לשני תיקים משנת 1998 ( ת.פ. 796/98 ות.פ. 1491/98) ותיק אחד משנת 2004 ( ת.פ. 9086/04). כאשר הקנס המקורי בת.פ. 796/98 עמד על 30,000 ש"ח, הקנס המקורי בת.פ. 1491/98 עמד על 2,500 ש"ח והקנס המקורי בת.פ. 9086/04 עמד על 2,199 ש"ח.

2.         לטענת המבקשת יש להיעתר לבקשה מחשש שהמשיב יעזוב את הארץ לצמיתות או לזמן ממושך מבלי לשלם את יתרת הקנסות, כי הוא יצא את הארץ מספר רב של פעמים בפרק זמן של מספר שנים, כעולה מאישור ביקורת הגבולות, ובנוסף לקנסות יש לו גם חובות בהוצאה לפועל. באשר ליציאות וכניסות בשנים האחרונות - מדובר ב-2 יציאות בשנת 2005, שתי יציאות בשנת 2006, 3 יציאות בשנת 2007, יציאה אחת בשנת 2008 ו-6 יציאות בשנת 2009. כמו כן, היו לו יציאות גם לפני כן. המשיב הסביר שבעסק בו הוא עובד, הוא יוצא לירדן כי העסק ייצר שיש. המשיב גם צילם את דרכונו להוכיח זאת. לכך השיבה באת כוח המבקשת, כי המשיב החל בעבודתו זו בשנת 2007.

3.         הבסיס המשפטי להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ הוא שלמנהל המרכז יש יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב. לטענת ב"כ המבקש, יש חשש ממשי שהחייב יעזוב את הארץ מחמת היקף חובותיו, מוסר התשלומים שלו, תדירות יציאותיו לחו"ל, חוסר הבהירות לעיסוקיו בארץ או בחו"ל.

            כפי שעולה מרישומי ביקורת הגבולות, המשיב יצא מישראל במהלך השנים שבו חב את הקנסות והוא לא שילם אותם. לחייב 6 תיקי הוצל"פ בחוב כולל העולה על חצי מליון ש"ח מהשנים 1995-1997.

            בא כוח המשיב טוען, כי לאור זכות היסוד של חופש התנועה ניתן לעכב יציאה מן הארץ אם קיים חשש כן ורציני כי היציאה תסכל או תכשיל את ההליך השיפוטי ותביא למניעת ביצועו של פסק הדין. על ביהמ"ש לשקול את הבקשה אל מול זכות היסוד לחופש תנועה לפי סעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו [בג"ץ 3914/92 לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, פ"ד מח (2) 491 (1994)].

4.         המבקשת הצביעה על חייב חמקן בהתייחס לתיקי ההוצאה לפועל, ועל נאשם שבמשך שנים לא שילם קנסות שהוטלו עליו בתיקים פליליים,אך היא לא הצביעה על חשש כן וממשי או על עובדה שמראה שמשהו השתנה בעשרת השנים האחרונות.

            הליך של הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ אינו נועד להוות אמצעי לחץ לתשלום הקנסות לאור זכות היסוד לחופש תנועה, להיכנס לישראל ולצאת ממנה. הפעלת סמכות למנוע מהמשיב חופש תנועה ומתוך עדותו פגיעה לכאורה בפרנסתו, צריכה להיעשות בסבירות תוך איזון בין האינטרסים השונים הנוגעים לעניין [בג"ץ 4976/02 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הרבני האיזורי, נתניה, פ"ד נו(5) 345 (2002); בש"א 20365/08 (ה"פ 897/08) (ת"א) טרוים נ' גאידמק (בר-לב) (לא פורסם, 19.11.08 - פורסם באתר נבו)].

            לטענת המבקש נעשו פעולות אחרות לגביית החוב ללא הצלחה. ובכלל זה משלוח דרישות תשלום וניסיונות לאיתור נכסים שלא צלח. נטען כי כנגד חופש התנועה קיים האינטרס הציבורי לפיו יכובדו גזרי הדין שהוטלו ע"י בתי המשפט בתיקים פרטניים.

            המחוקק הרחיב את חלופות הגבייה של המרכז לגביית קנסות ולחוק הוספו סעיפים 7א - 7ו שיש בהם כדי להרחיב את החלופות לגביית החוב. שלב מינויי הרשמים לא הוברר אך למרכז עומדות חלופות גבייה נרחבות ( סעיף 7א(ג) סעיפי משנה (1)-(6) לחוק).

            האיזון המידתי הוא נקיטת הליכי גבייה שאינם פוגעים בזכות יסוד כחלופה ראשונה.

5.         מכל הטעמים הללו, לא מצאתי ביסוס לבקשה והיא נדחית.

            לפיכך, הצו הזמני שניתן כי בא כוח המשיב לא הגיש סיכומים בהליך הארעי לא יוארך.

המבקש ישלם למשיב הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: